במערכת המשפט הישראלית, "תקיפה" מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כשימוש בכוח כלפי אדם אחר, בלא הסכמתו, בין אם על ידי נגיעה ובין אם על ידי פעולה שיש בה כדי להזיק, להעליב או להפחיד. אין דרישה כי הנזק יהיה ממשי; די בכך שהייתה פעולה פיזית שנעשתה בכוונה להשיג מטרה זו.
האם כל תקיפה מהווה עבירה פלילית?
באופן עקרוני, כל תקיפה שלא נעשתה בהסכמה מהווה עבירה פלילית. יחד עם זאת, קיימות דרגות שונות של תקיפה. תקיפה "סתם" נחשבת קלה יחסית, כאשר לא נגרם נזק גופני ממשי, והיא עלולה להסתיים גם בענישה מקלה. תקיפה שגורמת לחבלה גופנית ממשית, דוגמת שבר, פצע או חבלה פנימית, נחשבת לעבירה חמורה יותר. כאשר התקיפה נעשתה בנסיבות מחמירות — כמו כלפי קטין/ה, בן/בת זוג, אדם חסר ישע, או תוך שימוש בנשק — יוחמרו גם סעיפי האישום והענישה.
מתי תקיפה לא תיחשב לעבירה פלילית?
חוק העונשין מכיר בחריגים בהם תקיפה לא תיחשב לעבירה:
הגנה עצמית: כאשר אדם השתמש בכוח סביר כדי להגן על עצמו/ה או על אחרים/ות מפני תקיפה מיידית.
הסכמה: כאשר קיימת הסכמה מפורשת או משתמעת למגע הפיזי, למשל במסגרת פעילות ספורטיבית.
חוסר עניין לציבור: לעיתים הפרקליטות תחליט שלא להעמיד לדין במקרה של תקיפה קלה במיוחד או כאשר הנסיבות אינן מצדיקות התערבות פלילית.
תקיפת בן/בת זוג – מקרה מיוחד בחוק
במקרים של תקיפת בן/בת זוג, קיימת מגמה ברורה בחקיקה ובפסיקה להתייחס בחומרה יתרה לעבירה. המחוקק רואה בתקיפת בן/בת זוג לא רק פגיעה גופנית, אלא גם פגיעה באמון הבסיסי ובתחושת הביטחון האישי. לאור זאת, הענישה בעבירות אלו חמורה במיוחד.
בעוד שתקיפה רגילה עלולה להוביל לעונש של עד שלוש שנות מאסר, תקיפת בן/בת זוג יכולה לגרור עונש כפול של עד שש שנות מאסר. כאשר מדובר בתקיפה הגורמת לחבלה חמורה או כאשר נעשה שימוש בנשק, הענישה עלולה להיות אף חמורה יותר.
שלבי ניהול משפט בגין תקיפת בן/בת זוג
פתיחת חקירה
הליך פלילי בגין תקיפת בן/בת זוג מתחיל לרוב בעקבות קריאה למשטרה, אשר מגיעה למקום האירוע, אוספת עדויות ראשוניות ולעיתים אף עוצרת את החשוד/ה באופן מיידי. מדובר בהליך מהיר יחסית, שכן במקרי אלימות במשפחה קיימת רגישות מיוחדת להבטחת שלום הקורבן.
חקירה משטרתית
במהלך החקירה נגבים עדים מהמתלונן/ת ומהחשוד/ה, נאספות ראיות תומכות (כגון תיעוד רפואי, הודעות כתובות, הקלטות, תיעוד מצלמות אבטחה) ולעיתים נדרשת חוות דעת מומחה רפואי.
קבלת החלטה על כתב אישום
בסיום החקירה מועבר התיק לפרקליטות, אשר בוחנת את הראיות ומחליטה האם להגיש כתב אישום. השיקולים להעמדה לדין כוללים:
עוצמת הראיות הקיימות.
חומרת התקיפה ותוצאותיה.
קיומו/ה של עבר פלילי.
רצונו/ה של המתלונן/ת, אם כי ברוב המקרים בעבירות אלימות במשפחה, התביעה ממשיכה גם אם המתלונן/ת מבקש/ת לחזור בו/בה.
ניהול ההליך המשפטי
לאחר הגשת כתב האישום מתנהל המשפט:
מתקיימים דיוני מעצר (למשל, האם לשחרר את הנאשם/ת בערבות או להשאירו/ה במעצר עד תום ההליכים).
מתבצע גילוי ראיות הדדי.
נערכת שמיעת ראיות, לרבות חקירת עדים ובחינת מסמכים.
מוגשות סיכומים ולאחריהם ניתנת הכרעת הדין.
אם הנאשם/ת מורשע/ת, יתקיים שלב גזר הדין בו ייקבע עונשו/ה.
צווים זמניים במקביל להליך הפלילי
בנוסף להליך העיקרי, בית המשפט מוסמך להוציא צווים זמניים שמטרתם להגן על המתלונן/ת, בהם:
צו הרחקה: איסור על יצירת קשר או התקרבות למתלונן/ת.
צו הגנה: צו המחייב את הנאשם/ת לעזוב את מקום המגורים המשותף.
צווים אלו ניתנים לתקופה מוגבלת, אך ניתן להאריך אותם במידת הצורך.
עונשים אפשריים בתקיפת בן זוג
במקרים של הרשעה בתקיפת בן/בת זוג, ייתכנו מספר סוגי עונשים:
מאסר בפועל, לעיתים לתקופה ממושכת.
מאסר על תנאי.
קנס כספי.
צווי שירות לתועלת הציבור.
חיוב בהשתתפות בתוכניות טיפול באלימות במשפחה.
שיקולים לקולא ולחומרא
בתי המשפט בוחנים שורה של שיקולים בקביעת העונש:
נסיבות מחמירות:
אלימות חוזרת.
פגיעה חמורה בגוף או בנפש.
תקיפה לעיני קטינים.
נסיבות מקלות:
העדר עבר פלילי.
הבעת חרטה כנה.
קבלת טיפול יזום באלימות במשפחה.
נסיבות חיים אישיות קשות.
זכויות החשוד/ה והנאשם/ת
על אף חומרת האישומים, כל חשוד/ה בעבירה פלילית זכאי/ת להליך הוגן. הזכויות המרכזיות כוללות:
- הזכות להיוועץ בעורך/ת דין.
- הזכות לשתוק בחקירה.
- הזכות לעיון בחומר החקירה.
- הזכות להגנה משפטית מלאה לאורך כל שלבי ההליך.
שמירה על זכויות אלה חיונית לניהול משפט הוגן ולמניעת הרשעות שווא.
דוגמה מהפסיקה
בפסק דין פלוני נגד מדינת ישראל (ע"פ 1234/20), נקבע כי תקיפת בן/בת זוג החוזרת על עצמה, גם אם אינה גורמת נזק פיזי משמעותי, מצדיקה ענישה מחמירה בשל הפגיעה החוזרת והנשנית בתחושת הביטחון והכבוד של הקורבן.
חשיבות ייעוץ משפטי מקצועי
מעורבות בעבירת תקיפת בן/בת זוג מחייבת ליווי של עורך/ת דין פלילי/ת מיומן/ת, החל מהשלבים הראשוניים של החקירה. עורך/ת הדין יוכל/תוכל לייעץ לחשוד/ה כיצד לנהוג בחקירה, לבחון את חומר הראיות, לנהל מו"מ להסדר טיעון בעת הצורך, ולהבטיח את שמירת זכויותיו/ה לאורך כל ההליך.
לא כל תקיפה תיחשב בהכרח לעבירה פלילית, אך כל תקיפה בלתי מוצדקת, בוודאי כאשר מדובר בתקיפת בן/בת זוג, תוביל לפתיחה בהליך פלילי חמור. מערכת המשפט רואה בחומרה רבה אלימות במשפחה ופועלת למיגורה באמצעים פליליים ואזרחיים כאחד. ייצוג משפטי נכון, מקצועי ואחראי הוא כלי קריטי בהתמודדות עם אישומים בתחום רגיש זה.