בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, ותפקידם לפסוק על פי חוקי תורה, המשפט העברי ולהוראות חוק המופנות אל בתי הדין. סמכות בית הדין בנשואי: נישואין וגירושין של בני הדת היהודית וסמכויות בדיני אישות ובעניינים דתיים נוספים. שופטי בתי הדין הרבניים נקראים דיינים ולרוב הם פוסקים בהרכב של שלושה שופטים. מועצת הרבנות הראשית היא הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים. בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, שבראשותו עומד אחד משני הרבנים הראשיים לישראל עומד בראש המערכת של בתי הדין הרבניים.
בית הדין הרבני פוסק בנושא נישואין וגירושין וזאת במידה ושני בני הזוג יהודים. הליך הגירושין חייב לעבור בבית הדין הרבני – הרבנות. בני הזוג לא יוכלו להתגרש ללא פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה יעסוק בנושא המזונות, משמורת הילדים וחלוקת הרכוש. גם אם בניה זוג בחרו להינשא נישואים אזרחיים, במטרה שלא לפנות לשירותיו בית הדין הרבני, עדיין עליהם לפנות אל בית הדין הרבני כדי להתחיל הליך גירושין, להתדיין על עצם הגירושין והכתובה ולקבלת הגט. זוגות שלא נישאו כדת משה וישראל, הגירושין הם גירושין לחומרה בלבד.
בית דין רבני פועל על פי דין עברי קדום בכל הנוגע לשאלות הגירושין. בשל ההבדלים בין בית דין רבני לבית דין לענייני משפחה, בעיקר בתפיסת הדין. בעוד שבית הדין לענייני משפחה מיישם את החוק בהתאם לחוק ודין המדינה, בית הדין הרבני פועל בתפיסה של "דין תורה והצדק מעל הכול". בהתאם לזאת בית הדין הרבני לא פועל על פי תקדימים של בית הדין רבני גבוה או על פי הנחיות ברורות. ומכאן שבית הדין הרבני יכול לברר חלק מהסוגיות עם בני הזוג, הדיינים יכולים להגיע לכל תוצאה הנראית לעיניהם ללא ראיות או הליך מסודר.
תיק גירושין הנידון בחלקו או במלואו בבית הדין הרבני מחייב תכנון אסטרטגי מיוחד. כמו כן במקרים מסוימים יעדיף אחד מבני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה. אנשים בעלי ממון רב, או בעלי עסקים, עצמאיים, אנשי הייטק ולבעלי רכוש ווירטואלי, כגון פטנטים, סטארט-אפ, מומחיות מיוחדת ועוד. לנשים שיש בידיהן כתובה משמעותית לנהל את כל הליך הגירושין בפני בית הדין הרבני.
בעת גירושין אנו ממליצים לבחון מה העדיפות מבחינת הגירושין, בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה, בהתאם לאותו מקרה גירושין.
סמכויות בית הדין הרבני
לפי חוק בתי הדין הרבניים, לבתי הדין הרבניים יש סמכות בלעדית לדון בנישואין ובגירושין.
נישואין
זוגות רבים פונים לחתונה הנעשית לפי הדין הדתי. לפני הנישואין בניה זוג מגיעים לרבנות לפתיחת תיק ברבנות, להירשם לנישואין. הרבנות בודקת יהדותם של שני בני הזוג, לרוב בעזרת תעודות הנישואין של הוריהם. מלבד בדיקת היהדות, יעברו בני הזוג שיעורי יהדות לזוגיות וזאת כדי לאפשר קבלת אישור לביצוע טקס החופה והקידושין.
טקס הקידושין יבצע על ידי הרב ובנוכחות של שני עדים לפחות. וכולל סמליים יהודים, חתימה על כתובה, שבירת כוס, לגימת יין, ענידת טבעת לכלה, חתימה על כתובה וכדומה. לאחר טקס הקידושין יוכלו בני הזוג השניים לגשת למשרד הפנים ולהירשם כזוג נשוי במוסדות המדינה.
גירושין
בני זוג נשואים הרוצים לפרק את נישואיהם יצטרכו לעבור הליך גירושין, שיהווה את סיום הנישואין בין השניים. בית הדין הרבני ינסה לגשר בין הצדדים ולמנוע גירושיהם. בית הדין הרבני ייעשה ניסיון לעריכת שלום בית במידה ושלום הבית צלח, הרי שהוא ילווה בהסכם שלום בית. במידה וזו תיכשל, ימשיכו בני הזוג בהליך הגירושין.
על מנת לסיים את קשר הנישואין, יש צורך בעילת גירושין והיא סיבה שבגינה יהיה ניתן לסיים את הקשר. עילות הגירושין, הן בין היתר: עקרות, מומים ומחלות, בגידה, אי קיום יחסי מין, מומים ומחלות. לאחר קביעת עילה לגירושין, ולאחר שימוע של שני הצדדים יוחלט אם קיימת עילת גירושין ויאושר או לא יאושר הליך הגירושין ומתן גט. במידה ואושר הגט יתבצע טקס הגירושין שכולל אקט סמלי של גירוש האישה על ידי בעלה.
בנוסף בית הדין יכול לקבוע במספר נושאים שניתן לכרוך אותם עם נושאים ברי סמכות בלעדית בבית הדין הרבני:
משמורת ילדים
במידה ויש לבני הזוג ילדים משותפים בית הדין הרבני יכול לדון בנושא משמורת ילדים ולקבוע מי מההורים יהיה אחראי על הילדים. קיימים שני סוגי משמורת עיקריים. האחד משמורת משותפת, שיש חלוקה שווה בין ההורים ומשמורת בלעדית, אצלו ישהו הילדים ולהורה האחר יופעל הסכם הסדרי ראייה.
מזונות ילדים
מזונות ילדים הינם דרישת תשלום בגין חובת הורה לזון את ילדיו. חובת האב לתת מזונות לאישה מפורטים בהלכה היהודית והקביעות בעניינו תקפות עד ימינו, אם כי בשינויים מותאמים לתקופה. חובת התשלום עד גיל 6, מוטלת על האב לבדו. מגיל 6 ואילך מחויב האב לשאת במזונות ילדיו מדין צדקה בלבד, כך שקיימת בחינת יכולת הכלכלית של האם לעומת האב. במקרים שיש קיימת מסוגלות כלכלית לשני ההורים יתכנו מקרים שלא יפסקו מזונות או יפסקו מזונות נמוכים.
רכוש
בית הדין הרבני רשאי לדון בחלוקת הרכוש והכספים שבני הזוג צברו במהלך חייהם המשותפים לרבות נכסים, כלי רכב, חשבונות בנק, זכויות פנסיה, זכויות סוציאליות ממקום העבודה, מטלטלין, חברה בע"מ ועוד. חשוב לומר, ניתן לבצע את התביעה בעניין הרכוש בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה השאלה איפה לנהל את התביעה היא החלטה שחשוב לנהל על ידי עורך דין מנוסה יחד עם הלקוח, מאחר שלכל הערכאה אם בוצע בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, ישנן יתרונות וחסרונות.
ענייני ירושה
בית הדין הרבני יכול לתת צו קיום צוואה או צו ירושה ולדון בסכסוכי הירושה, אך יש צורך כי כל הצדדים הנוגעים בדבר יסכימו לתת את הסמכות לבית הדין הרבני אחרת היא ניתנת באופן אוטומטי לערכאה אזרחית ולרשם לענייני ירושה.
מרוץ סמכויות
בתי המשפט לענייני משפחה הינם בעלי סמכות לעסוק בכל הנוגע לחיי משפחה, ילדים, אימוץ אפוטרופסות, פונדקאות ועוד, המוגדרת בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"). לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בנישואין ובגירושין באופן בלעדי ובנושאי מעטפת, הקשורים לגירושין, אלו נושאים הקשורים לתא המשפחתי ומכאן שיש התנגשות עם ערכאות של בתי המשפט לענייני משפחה.
בשל מרוץ סמכויות שכל אחד מבני הזוג בעת גירושין ממהר להגיש תביעה לערכאה שדרך הפסיקה תואמת לרצונותיו בתיק. למעשה ביכולתם של הצדדים לפנות לשתי ערכאות שונות, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, הכלל הוא כי הצד הראשון שיגיש את עניינו באחת הערכאות (בכל הנוגע לגירושין), שם ידון התיק.
חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שייעץ לכם בהתאם למקרה, כיצד כדאי לפעול ואיך להתמודד עם כל אחת מהערכאות.
